פרופ' יולי תמיר
חוקרת ומרצה בינלאומית בנושאי פילוסופיה, ליברליזם, לאומיות וחינוך, אשת ציבור שמילאה שורה של תפקידי מפתח בהקמה והובלה של ארגוני שלום וזכויות האזרח כמו גם בעשייה ציבורית בכנסת ישראל. כיהנה כשרת החינוך ושרה לקליטת עלייה. שימשה נשיאת שנקר להנדסה, עיצוב ואמנת וכיום נשיאת המכללה האקדמית בית ברל.
"אני מאמינה בכוחה של המחשבה לשנות את המציאות, במסע שבמהלכו ידע הופך למעשים"
נשיאת המכללה
האקדמית בית ברל
מנהיגות פילוסופית וחינוכית, למען חברה דמוקרטית ושוויונית
כאשת חינוך, אני מאמינה כי שיפור פני החברה בישראל והצמחת דור צעיר אכפתי, נלהב ושוחר ידע, המסוגל להתמודד עם אתגרים לימודיים וערכיים, מחייב מערכת חינוך חזקה. רק מוסד חינוכי המגייס לשורותיו את הטובים ביותר, ומבסס את מעמדו כמקום יצירתי וחדשני עשוי לעמוד באתגרים אלה. בית ברל הוא היום הבית של השליחות החינוכית, החדשנות החינוכית, והתרומה לחברה. בנוסף לשלל התוכניות יוצאות הדופן הקיימות במכללה, אנחנו מתברכים בקיבוץ האקדמי הראשון בעולם, ובתוכניות לחיזוק החיים המשותפים והחוסן הדמוקרטי. כנשיאת בית ברל, חשוב לי במיוחד ייעודו כבית פתוח ומכיל עבור החברה הישראלית כולה והעולם הערכי הדמוקרטי, המגוון והמשתף של בית ברל שאותו אנו נושאים בגאווה.
"בכל תפקידיי, אני מונחית על ידי שלושה עקרונות יסוד:
שוויון, דמוקרטיה ואחריות חברתית"
אני מאמינה שישראל חייבת להיות מדינה המשלבת לאומיות ליברלית עם מדיניות חברתית הוגנת ומכילה. בצד הצורך לשמר את הזהות הקבוצתית, יש להבטיח את זכותו של הפרט לחשוב באופן עצמאי וביקורתי, לתרום וליהנות ממלוא הזכויות הדמוקרטיות, לגלות אזרחות פעילה ולשאוף לשוויון הזדמנויות.
לקריאת
החזון החינוכי
לקריאת
החזון המדיני
לקריאת החזון
החברתי הליברלי
לקריאת החזון
המחקרי והפילוסופי
צילום: איליה מלניקוב
החוט המקשר בין פילוסופיה, חינוך, פוליטיקה ותיקון עולם
החוט המקשר בין עולמי הפילוסופי, המחקרי, הפוליטי והמעשי הוא המאמץ הבלתי פוסק ליישם צדק דמוקרטי בחברה רב-תרבותית. עבורי, ארבעת התחומים הללו אינם מנותקים זה מזה. אלה שלבים שונים של חתירה לתיקון עולם, המתחילה בהגדרה תיאורטית של הטוב ומסתיימת במימושו המעשי בחיי היום-יום.
הפילוסופיה היא המקור והיסוד, היא המפה הערכית שלי. כמי שמוקירה את משנתו של הפילוסוף היהודי-הבריטי ישעיהו ברלין, מגדולי אנשי הרוח במאה העשרים, אני מכירה בכך שהחיים הציבוריים מתאפיינים בפלורליזם ערכי; לא כל הערכים החיוביים ניתנים למימוש בו-זמנית. מטרת החיים המוסריים שלנו היא לגבש פשרות שאינן טהורות תיאורטית (פשרות מלוכלכות) שעיקרן הוא מתן משקל נכון לערכים הסותרים המשולבים בהן.
המשימה החשובה ביותר של החינוך
המשימה החינוכית החשובה ביותר היא לתת מענה לצרכים הדחופים של הדור הצעיר. דור בודד, מפוחד שחי בעולם של חוסר וודאות, עןלם שהולך ונהייה חסר פשר. לאנשים צריכים יש דרכים רבות לצבור ידע אבל ידע אינו חינוך או השכלה הוא חומר גלם שיש לדעת אין להשתמש בו מלי להקדיח את הקדרה. מערכת החינוך אינה יכולה, או צריכה, לעצור את הדרך בה תהליכים חברתיים ופוליטיים מתפתחים במאה העשרים ואחת. היא חייבת להבין תהליכים אלו ולאפשר לאנשים צעירים לנווט את דרכם, להתפתח באורח אישי ולתרום לחברה בה הם חיים.
(יולי תמיר, 2015, מי מפחד משוויון? על חינוך וחברה בישראל, משכל/ידיעות ספרים)
מחשבות על עתיד החברה, המדינה והאזור בעידן של אי וודאות:
אנו מגמגמים במאבק מול הפונדמנטליזם
בחשיבה על ההשקעה בחינוך אנו מתחרים לא רק עם העולם המתקדם, אלא גם עם העולם הפונדמנטליסטי, ובשתי החזיתות הללו אנו מגמגמים יותר מאשר היינו צריכים לגמגם.
ישראל היא
בכלל מדינה?
בעת האחרונה תוהים רבים אם ישראל היא מדינה דמוקרטית או יהודית ודמוקרטית, ואולי נשחקה הדמוקרטיה וישראל הפכה למדינה אוטוקרטית?
אני ממליצה בחום על עסקה מלוכלכת שכולם ישנאו
מהות העסקה ברורה: דחיית המשפט של נתניהו למועד בלתי ידוע, שמירה על האוטונומיה של בית המשפט העליון ושל כוחות הביטחון והגנה על הסדר הציבורי.
לא מספיק 5 יחידות מתמטיקה והייטק. מוכרחים חינוך לדמוקרטיה
טיפוח תודעה דמוקרטית שמסמנת את גבולות האסור והמותר, היכולת לנהל ויכוח לגיטימי, לספוג כישלון ולהתמודד עם מתחים – כל אלו חיוניים.