פרופ' יולי תמיר פעלה מחוץ ובתוך הכנסת והממשלה לקידום שלום, צדק חברתי, ערכים דמוקרטיים, גישה לכל לחינוך איכותי, תקצוב דיפרנציאלי וזכויות המורים והתלמידים תוך חיזוק החינוך הממלכתי וגיבוש הזהות הלאומית הפלורליסטית
פרופ' יולי תמיר היא דמות ציבורית ופוליטית מרכזית בישראל, המשלבת ידע והבנה מעמיקה של סוגיות מרכזיות בפילוסופיה פוליטית עם פעילות פוליטית ומדינית ענפה ליישום הרעיונות המתקדמים. עשייתה הציבורית התמקדה בעיקר בקידום של צדק חברתי, שוויון, דמוקרטיה ודו-קיום. תרומתה לקידום סדר יום הוגן, שוויוני, אכפתי וחומל ניכרת הן בתפקידי מפתח בממשלה ובכנסת, והן בייסוד וניהול ארגוני חברה אזרחית.
אף בטרם כניסתה לפוליטיקה הממוסדת, גילתה פרופ' תמיר מעורבות רבה בייזום, הקמה, הובלה וניהול של גופים אזרחיים, באופן המשלב פרקטיקה פוליטית עם פילוסופיה מדינית וחברתית. ב-1978 הייתה פרופ' תמיר פעילה מרכזית בתנועת "שלום עכשיו" ושימשה כחברת הנהלה. היא פעלה לקידום פתרון של שתי מדינות לשני עמים ובחינוך הציבור לתמיכה בהסדר מדיני ובהיפרדות מהפלסטינים.
בשנים 1998–1999 שימשה פרופ' תמיר כיושבת ראש האגודה לזכויות האזרח. במסגרת תפקיד זה, היא פעלה להגנה על זכויות כלל האזרחים בישראל, כולל זכויות המיעוט הערבי וזכויות עובדים.
הגברת ההשתלבות של העולים החדשים בחברה הישראלית
כאחת ממייסדות "הפורום החדש למדיניות לאומית", השתתפה פרופ' תמיר בצוות חשיבה שניסה לגבש חלופות מדיניות וחברתיות ברוח השמאל-מרכז, שהיוו בסיס למצע מפלגת העבודה.
באמצע שנות ה-90 כיהנה פרופ' תמיר כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה.
פרופ' תמיר כיהנה כשרת קליטת העלייה בשנים 1999-2001, בממשלתו של אהוד ברק, ופעלה לשיפור השירותים והתמיכה בעולים ולהגברת השתלבותם בחברה הישראלית. פרופ' תמיר אף קידמה מודלים חדשים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של העלייה ההמונית ממדינות חבר העמים, ופעלה רבות לשילובם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית.
הגברת ההשתלבות של העולים החדשים בחברה הישראלית
כאחת ממייסדות "הפורום החדש למדיניות לאומית", השתתפה פרופ' תמיר בצוות חשיבה שניסה לגבש חלופות מדיניות וחברתיות ברוח השמאל-מרכז, שהיוו בסיס למצע מפלגת העבודה.
באמצע שנות ה-90 כיהנה פרופ' תמיר כחברת כנסת מטעם מפלגת העבודה.
פרופ' תמיר כיהנה כשרת קליטת העלייה בשנים 1999-2001, בממשלתו של אהוד ברק, ופעלה לשיפור השירותים והתמיכה בעולים ולהגברת השתלבותם בחברה הישראלית. פרופ' תמיר אף קידמה מודלים חדשים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים של העלייה ההמונית ממדינות חבר העמים, ופעלה רבות לשילובם של עולי אתיופיה בחברה הישראלית.
הגברת החינוך לשוויון ולדמוקרטיה ושיקום החברה הישראלית
פרופ' תמיר כיהנה כשרת החינוך בשנים 2006-2009, בממשלתו של אהוד אולמרט, ופעלה ליישום עקרונות הצדק החלוקתי והחינוך לשוויון. יוזמת הדגל שלה הייתה הובלת המגעים לרפורמה הגדולה בחינוך שהולידה את "אופק חדש" (ראו העשייה החינוכית), מיזם שכוונתו לשפר, במידה משמעותית, את מעמד המורה ואיכות ההוראה תוך הגדלה משמעותית של התקצוב הדיפרנציאלי לפריפריה.
בשנת 2001 נבחרה פרופ' תמיר לכהן כמרכזת תחום החינוך של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל. בתפקיד זה, פעלה פרופ' תמיר רבות לשימור מורשתו של יצחק רבין, לקידום הדמוקרטיה ולחינוך ערכי המנחיל ערכי שלום וביטחון, שוויון וצדק חברתי, והובילה תוכניות חינוכיות וציבוריות שמטרתן לחבר בין צעירי ישראל לערכי מורשת רבין ולשיח ציבורי מכיל וממלכתי.
פרופ' תמיר הייתה חברה בפורום לאחריות לאומית שהוקם בחסות מרכז רבין ובקבוצה שיזמה את אמנת כינרת במטרה להגיע להסכמות רחבות בחברה הישראלית. סעיפי היסוד של האמנה משקפים הסכמה לאומית רחבה שהייתה יכולה להוות בסיס לשיקום החברה הישראלית.
הגברת החינוך לשוויון ולדמוקרטיה ושיקום החברה הישראלית
פרופ' תמיר כיהנה כשרת החינוך בשנים 2006-2009, בממשלתו של אהוד אולמרט, ופעלה ליישום עקרונות הצדק החלוקתי והחינוך לשוויון. יוזמת הדגל שלה הייתה הובלת המגעים לרפורמה הגדולה בחינוך שהולידה את "אופק חדש" (ראו העשייה החינוכית), מיזם שכוונתו לשפר, במידה משמעותית, את מעמד המורה ואיכות ההוראה תוך הגדלה משמעותית של התקצוב הדיפרנציאלי לפריפריה.
בשנת 2001 נבחרה פרופ' תמיר לכהן כמרכזת תחום החינוך של מרכז יצחק רבין לחקר ישראל. בתפקיד זה, פעלה פרופ' תמיר רבות לשימור מורשתו של יצחק רבין, לקידום הדמוקרטיה ולחינוך ערכי המנחיל ערכי שלום וביטחון, שוויון וצדק חברתי, והובילה תוכניות חינוכיות וציבוריות שמטרתן לחבר בין צעירי ישראל לערכי מורשת רבין ולשיח ציבורי מכיל וממלכתי.
פרופ' תמיר הייתה חברה בפורום לאחריות לאומית שהוקם בחסות מרכז רבין ובקבוצה שיזמה את אמנת כינרת במטרה להגיע להסכמות רחבות בחברה הישראלית. סעיפי היסוד של האמנה משקפים הסכמה לאומית רחבה שהייתה יכולה להוות בסיס לשיקום החברה הישראלית.
הגברת הצדק, השוויון, הסובלנות והפלורליזם
במהלך כל שנותיה בזירה הציבורית, הן כפילוסופית והן כפוליטיקאית, פעלה פרופ' יולי תמיר למען יצירת חברה ישראלית צודקת, שוויונית ומכילה יותר, תוך שהיא משתמשת בכלים תיאורטיים ומעשיים כאחד לקידום רעיונות אלה. ייחודה של פרופ' יולי תמיר הוא ביכולתה לחבר בין העולם האקדמי לעולם הפוליטי, תוך הזרקת חשיבה פילוסופית עקרונית לדיון הציבורי.
העשייה הציבורית והפוליטית של פרופ' תמיר מתאפיינת בשילוב בין פילוסופיה ופרקסיס. היא השתמשה בעקרונות הלאומיות הליברלית להצדקת מדיניות המכירה בזכות ההגדרה העצמית ובזכויות קבוצתיות (כגון זכויות מיעוטים או עולים) תוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים ליברליים.
בשיח הציבורי בישראל, תמיר היא קול בולט בקרב המבקשים לשמור על חברה אזרחית סובלנית ופלורליסטית, ומדגישה את חשיבות החינוך כאמצעי ליצירת אזרחות פעילה וביקורתית.
הגברת הצדק, השוויון, הסובלנות והפלורליזם
במהלך כל שנותיה בזירה הציבורית, הן כפילוסופית והן כפוליטיקאית, פעלה פרופ' יולי תמיר למען יצירת חברה ישראלית צודקת, שוויונית ומכילה יותר, תוך שהיא משתמשת בכלים תיאורטיים ומעשיים כאחד לקידום רעיונות אלה. ייחודה של פרופ' יולי תמיר הוא ביכולתה לחבר בין העולם האקדמי לעולם הפוליטי, תוך הזרקת חשיבה פילוסופית עקרונית לדיון הציבורי.
העשייה הציבורית והפוליטית של פרופ' תמיר מתאפיינת בשילוב בין פילוסופיה ופרקסיס. היא השתמשה בעקרונות הלאומיות הליברלית להצדקת מדיניות המכירה בזכות ההגדרה העצמית ובזכויות קבוצתיות (כגון זכויות מיעוטים או עולים) תוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים ליברליים.
בשיח הציבורי בישראל, תמיר היא קול בולט בקרב המבקשים לשמור על חברה אזרחית סובלנית ופלורליסטית, ומדגישה את חשיבות החינוך כאמצעי ליצירת אזרחות פעילה וביקורתית.