מחקריה של פרופ' יולי תמיר מציעים מגוון דרכים לשילוב מושכל בין זהות לאומית איתנה וסובלנות כלפי האחר, רב-תרבותיות והכלה. לפי גישתה, לאומיות אינה בהכרח בעיה אלא דווקא כלי דמוקרטי לשימור הסדר הליברלי
מחקריה פורצי-הדרך של פרופ' יולי תמיר מציעים נקודת מבט מקורית על הפילוסופיה הפוליטית בת זמננו, ערכי הדמוקרטיה והרב-תרבותיות ואתגרי החינוך והנחלת ערכי השוויון וההומניות בעידן הפוליטי הנוכחי. פרופ' תמיר מערערת על ההנחה המקובלת שערכים ליברליים כדוגמת אינדיבידואליזם, אוניברסליות וחירות מצויים בסתירה מוחלטת לערכים לאומיים כמו קהילתיות וכינון מצע תרבותי משותף. פרופ' תמיר אינה רואה בלאומיות בהכרח כוח ריאקציוני או גזעני, אלא מרכיב חיוני בזהות האישית ובמימוש החירות של עמים ויחידים. לפי גישתה, הפרט זקוק לחופש על מנת שיוכל לבחור את תרבותו הלאומית ושפתו באופן עצמאי ולהעניק משמעות לחייו.
במחקריה הראתה תמיר כי מדינת הרווחה הליברלית תלויה, למעשה, בסולידריות לאומית; ללא תחושת שייכות קהילתית, יתקשו מנהיגות/ים לשכנע את האזרחיות/ים לשאת בנטל הכלכלי הנדרש עבור סיוע ל"אחר". אם כן, פרופ' תמיר תופסת את הלאומיות כמנוע המאפשר צדק חלוקתי וערבות הדדית.
כיצד להוביל לנטישת הפופוליזם הלאומני ולאימוץ לאומיות ליברלית
פרופ' תמיר אף מבקרת את עלייתו המהירה של הפופוליזם המודרני. לטענתה, הגלובליזציה יצרה פער מעמדי עמוק בין אליטות, הנהנות ממוביליות חברתית, ובין הרוב שנותר באותו מקום, ללא אפשרות ממשית להתקדם בסולם החברתי-כלכלי. פרופ' תמיר מדגישה במחקריה כי התעלמות הליברליזם המסורתי מהצורך האנושי בשייכות היא זאת שגרמה למעמדות המוחלשים לנטוש את החשיבה דמוקרטית לטובת אימוץ של לאומנות קיצונית. לפיכך, פרופ' תמיר מציעה "לאומיות מכילה" העשויה להוביל לשיקום האמון של ההמונים בדמוקרטיה ובהבנה מחודשת כי היא עדיפה על שיטות ממשל בלתי דמוקרטיות או דמוקרטיות לכאורה בלבד.
פרופ' תמיר אף התעמקה במחקריה בתפקיד מערכת החינוך בעיצוב זהות. היא טענה כי על החינוך הציבורי לאזן בין הקניית ערכים דמוקרטיים אוניברסליים לבין טיפוח הזהות התרבותית-פרטיקולרית של התלמיד/ה, מתוך הבנה שדווקא זהות חזקה של הפרט היא זאת העשויה לשמש בסיס מוצק לסובלנות מצדו כלפי האחר.
מחקריה של תמיר מעצבים, לפיכך, מודל מורכב שבו הלאומיות אינה נחשבת בעיה אלא כלי הכרחי לשימור הסדר הליברלי, אך זאת בתנאי שלאומיות זאת מתבססת על שוויון זכויות ומתן כבוד לזכויות הפרט ולצורך לשמר אותן.
ספרי מחקר על ליברליות, חינוך דמוקרטי ופוליטיקה של זהויות
העשייה המחקרית הענפה של פרופ' יולי תמיר כוללת ספרים מדעיים פרי עטה, מחקרים רבים שהופיעו בכתבי עת אקדמיים בינלאומיים, ופרקים שכתבה עבור אסופות מאמרים בתחומי הפילוסופיה הפוליטית, הלאומיות, הליברליזם, החינוך והזכויות הקבוצתיות. פרופ' תמיר נחשבת חוקרת ומרצה מבוקשת המציגה את מחקריה בכנסים אקדמיים ובהרצאות מיוחדות בישראל וברחבי העולם.
בין השאר, חיברה פרופ' תמיר שלושה ספרים מדעיים: Liberal-Nationalism ("לאומיות ליברלית") שהופיע ב-1993 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון (מהדורה שנייה הופיעה ב-1995); מי מפחד משוויון? על חינוך וצדק חברתי (ספרי ידיעות אחרונות, 2017); והספר Why Nationalism ("למה לאומיות?") שהופיע ב-2017 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון.
פרופ' תמיר אף עורכת-שותפה של הספר חינוך דמוקרטי במדינה רב-תרבותית (יחד עם פרופ' אבנר בן-עמוס) (אוניברסיטת תל-אביב, 1995), והספר Moral and Political Education ("חינוך פוליטי ומוסרי") (יחד עם פרופ' סטיבן מאקדו Prof. Stephan Macedo) (הוצאת אוניברסיטת ניו-יורק, 2001). כמו כן, פרסמה פרופ' תמיר מאמרים מדעיים רבים בכתבי-עת אקדמיים יוקרתיים, ביניהם: Theory and Research, Ethical Theory and Political Practice ו-Canadian Journal of Philosophy.
ערכים אנציקלופדיים על חינוך לאומי והלאומיות של ישעיהו ברלין
פרופ' תמיר אף הוזמנה לכתוב ערכים עבור אנציקלופדיות יוקרתיות. בין השאר, הערך "לאומיות" באנציקלופדיה העברית; הערך "Nationalism" ("לאומיות") ב-Encyclopedia of Democracy (האנציקלופדיה לדמוקרטיה); הערך "חינוך לאומי" בלקסיקון החינוך; הערך "Isaiah Berlin’s Theory of Nationalism" ב-Companion Guide to Nationalism (מדריך מבואי ללאומיות); הערך "חינוך ופוליטיקת הזהויות" ב-The Cambridge Encyclopedia of Education (האנציקלופדיה של קמברידג' לחינוך).
מלגות יוקרתיות
פרופ' תמיר אף זכתה במגוון מלגות מחקר יוקרתיות, כולל מלגה מטעם המרכז ללימודים אירופאיים השוואתיים באוניברסיטת תל-אביב, מלגת אלון, מלגת לורנס ס' רוקפלר (Laurance S. Rockefeller) מטעם המרכז האוניברסיטאי לערך האדם באוניברסיטת פרינסטון, מלגת פולברייט, מלגת התוכנית לאתיקה ומקצועות באוניברסיטת הרווארד, ומלגת מכון הרטמן ללימודי יהדות מתקדמים בירושלים.
הוראה ומחקר באוקספורד, בהרווארד, בפרינסטון ובתל-אביב
פרופ' תמיר בישראל לימדה באוניברסיטת תל אביב, בבית ספר למדיניות ציבורית בהרווארד (The Kenndy School of Government) ובבית הספר לממשל של אוניברסיטת אוקספורד (The Blavatnik School of Government) שם כיהנה כחברת סגל בכירה. בחוג לפילוסופיה, שבפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב, לימדה פרופ' תמיר מגוון קורסים שעסקו בפילוסופיה של החינוך, באתגרים חינוכיים בחברה מרובת-תרבויות כישראל, ובחינוך לאזרחות דמוקרטית. היא אף הינחתה עשרות תלמידי מחקר לתואר שני ולתואר שלישי.
בתחילת שנות ה-90 התמנתה פרופ' תמיר למרצה בכירה בבית הספר לחינוך ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב. ב-1993-1994 שימשה פרופ' תמיר כחוקרת-אורחת במרכז האוניברסיטאי לערך האדם באוניברסיטת פרינסטון.
ב-1998 התמנתה פרופ' תמיר לתפקיד פרופסור חבר באוניברסיטת תל-אביב. ב-2019 התמנתה לתפקיד פרופסור בכיר בשנקר להנדסה, עיצוב ואמנות, שם שימשה נשיאת המכללה, וב-2020 התמנתה לתפקיד פרופסור בכיר במכללה האקדמית בית ברל, והיא מכהנת כנשיאה של מוסד זה.
השכלה אקדמית בתחומי הגנטיקה, מדע המדינה והפילוסופיה
השכלתה האקדמית הרחבה של פרופ' תמיר כוללת תואר ראשון בהצטיינות במחלקה לביולוגיה באוניברסיטה העברית; תואר שני בגנטיקה מולקולרית באוניברסיטה העברית; תואר שני בהצטיינות במדעי המדינה באוניברסיטה העברית; ותואר שלישי בקולג' באליול (Balliol College) באוניברסיטת אוקספורד. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בנושא "לאומיות בגבולות הליברליזם" ונכתבה בהנחיית הפילוסוף פרופ' סיר ישעיהו ברלין (Prof. Sir Isaiah Berlin), פרופ' סטיבן לוקס (Prof. Stevn Lukes), ומר אלן מונטפיורי (Mr. Alan Montefiore).
פרופ' תמיר קיבלה את הדוקטורט שלה בפילוסופיה פוליטית באוניברסיטת אוקספורד, והפכה לאחת החוקרות הבולטות בתחומי הלאומיות, הליברליזם והזכויות הקבוצתיות, והתמחותה המיוחדת השתקפה בעשרות הקורסים שלימדה במגוון מוסדות אקדמיים בישראל ובעולם. תרומתה הייתה בהבאת הדיון הפילוסופי העכשווי על אתיקה, זכויות אדם ופוליטיקה לישראל, תוך שהיא מנחילה לאלפי תלמידים את המודל שפיתחה ליישוב בין העקרונות הליברליים של זכויות הפרט לבין ההכרה בחשיבות הלאום והתרבות כמרכיבים חיוניים של זהותו של הפרט.
לרשימת הפרסומים האקדמיים ולקריאת מאמרים של פרופ' יולי תמיר – לחצו כאן
לאומיות בימי קורונה
"אני כותבת הערות אלו בימי הקורונה; מחשבותיי נעות הלוך ושוב בין המציאות המדאיגה השוררת מחוץ לחדר עבודתי המוגן, לבין השאלות התאורטיות הניצבות בלב הדיון שלנו. אינני יכולה שלא לתהות, כיצד האחת משפיעה על רעותה. לפיכך, אני מבקשת לחלוק כמה הרהורים ראשוניים על לאומיות בעידן הקורונה. בלתי אפשרי לחזות, לאן פני העולם מועדות, אך טבע האדם אינו צפוי להשתנות; על כן, ניתן להניח, במידה רבה של ודאות, ששאלות של זהות, ביטוי עצמי ושלטון עצמי יוסיפו לעמוד במרכז החשיבה האישית והלאומית שלנו. משבר הקורונה הנוכחי מלמד אותנו שיעור מעניין: גם בעתות משבר גלובלי, בני אדם נוטים להתכנס ולהתבדל לאורך קווים לאומיים"
(תמיר 2020, עמ' 538)
תרגום: גלעד פדבה
Yael (Yuli) Tamir, 2020. "Why nationalism? Because nothing else works." Nations and Nationalism, 26: 538–543
כישלונם של לימודי האזרחות
"בחברות שסועות, לימודי אזרחות כושלים במילוי אחד מתפקידיהם החברתיים החשובים ביותר: יצירת חברה מכילה יותר, המאפשרת התנהלות של שיח דמוקרטי בין קהילות אידיאולוגיות, דתיות ותרבותיות שונות. כישלון זה נעוץ בשתי סיבות עיקריות. ראשית, מורים לאזרחות פגיעים מבחינה חברתית ופוליטית, ואין בידיהם הכוח החברתי או הסטטוס החברתי הנדרשים להעברת מסרים מוסריים או אידיאולוגיים […] שנית, קהילות מנוכרות [כלפי המדינה] מעודדות לימודי אזרחות 'משלהן' – כלומר, מעדיפות שמורים לאזרחות, החברים באותן קהילות, הם אלה שילמדו את ילדיהן 'תוכנית-לימודים נגדית' (counter-curriculum) החותרת תחת הנרטיבים הרשמיים של המדינה" (תמיר 2015, מתוך התקציר)
תרגום: גלעד פדבה
Yael (Yuli) Tamir, 2015. "Teachers in the social trenches: Teaching civics in divided societies." Theory and Research in Education, 13(1): 121-136
סכנות לחינוך הציבורי
"מהלכים לשיפור החינוך הציבורי בעולם בכלל, ובארצות הברית בפרט, נתקלים בעויינות סמויה אך עקבית מצד מי שחוששים מכוחו של החינוך לחולל שינוי ומעוניינים לשמר את הסדר החברתי הקיים. כוחות אלה נוקטים מגוון מהלכים לשימור הפערים החברתיים. לצד תמיכה ציבורית ערה ברפורמות בבתי הספר לקידום שוויון הזדמנויות, מתפתחות אסטרטגיות חברתיות שקטות אך עוצמתיות, המבטלות את היתרונות של הרפורמות ומשמרות את הפערים החברתיים הנוכחיים"
(תמיר 2011, מתוך התקציר)
תרגום: גלעד פדבה
Yael (Yuli) Tamir, 2015. "Staying in control; or, what do we really want public education to achieve?" Educational Theory, 61(4): 395-411
Tamir, Yael (1993). Liberal Nationalism. Princeton, NJ: Princeton University Press.
תמיר, יולי (2015). מי מפחד משוויון? על חינוך החברה בישראל. תל-אביב: ידיעות ספרים.
Tamir, Yael (2019). Why Nationalism. Princeton, NJ: Princeton University Press.
Macedo, Stephan and Tamir, Yuli (Eds.) (2001). Moral and Political Education. New York, NY: New York University Press
Tamir, Yael (Ed.) (1995), Democratic Education in a Multicultural State. Oxford, UK: Blackwell
תמיר, יעל ובן עמוס, אבנר (עורכים) (1995). המורה בין שליחות למקצוע. תל-אביב: הוצאת אוניברסיטת תל-אביב.